לא מעט חיילים שמשתחררים מהצבא בוחרים לראות עולם - לצאת לטייל לכמה חודשים, לגמוע מרחקים ארוכים, 'לשתות' נופים קסומים בעיניהם, לפגוש חברים חדשים וכדומה. אחרים חושבים צעד נוסף קדימה, ומחליטים לעבוד בחו"ל. כך, הם משלבים בין הרפתקה לבין צבירת ניסיון, לאו דווקא מבחינה תעסוקתית: הם יכולים ללמוד את השפה, להכיר את התרבות ועוד. אבל, כדי שזה יקרה עליהם להשיג קודם כל אשרות עבודה בחו"ל.
מה הן אשרות העבודה הללו? מדובר באישור רשמי מטעם המדינה אליה נכנס אותו אדם, אשר מאפשרת לו לעבוד, לטייל, ללמוד ולחיות באוות מקום - בהתאם למטרת הביקור. כך, הוא יכול לשהות במדינה באופן חוקי מבלי לדאוג לבעיה כזו או אחרת.
במדינות רבות בעולם, ישנם חוקי הגירה נוקשים, אשר לא מאפשרים לכל אחד להיכנס למדינה ולשהות בה מתי שירצה וכמה שירצה. רשויות ההגירה באותן מדינות עוקבות אחר הנכנסים למדינה, ואלו שלא השיגו אשרות עבודה בחו"ל, פשוט יורחקו מהמדינה, לעיתים אפילו לצמיתות.
אז איך זה עובד? הנה כמה דוגמאות לדרך בה ניתן להשיג אשרת עבודה במדינות שונות:
ארצות הברית
אשרת עבודה בארה"ב נקראת H2B והיא תונפק רק בעקבות בקשה של חברה אשר פועלת בארה"ב. אל תבלבלו בין האשרה הזו לבין הויזה הקלאסית לארה"ב - ויזת התייר, אשר ניתנת למטרות טיול בלבד. ברגע שתאושר עבורכם אשרת ה-H2B היא תהיה תקפה למשך שלוש שנים תמימות, ותאפשר לכם אף להנפיק רישיון נהיגה ולזכות במספר ביטוח לאומי, כמעט כמו כל אזרח.
מצד שני, חשוב לזכור שהחברה המבקשת חייבת להוכיח לשלטונות שהיא באמת זקוקה לכם, ולא יכולה למצוא עובדים מתוך המדינה. בנוסף, זו עבודה זמנית בלבד - מה שמקשה עוד יותר על החברות. חיסרון נוסף נעוץ בכך שלעובד אין אפשרות 'להעביר' את האשרה אם ירצה להחליף חברה. החברה החדשה תצטרך לבקש עבורו שוב אשרת עבודה, באותו תהליך ארוך ומייגע לעיתים.
אשרות כאלו מונפקות בחודשים אוקטובר ואפריל, לכ-66 אלף איש בלבד בשנה. אשרות העבודה ניתנות לרוב בתחומים כמו מכירה בעגלות, חקלאות, תיירות מסוגים שונים וכדומה.
קנדה
אזרחים ישראליים לא חייבים בויזה כדי לבקר בקנדה - הם יקבלו אותה בשדה התעופה. אבל, אם ירצו לעבוד במדינה שבצפון אמריקה, יהא עליהם להוציא ויזת עבודה מסודרת. ויזה כזו תינתן, בדומה לחוקים בארה"ב, רק אם היא באה בעקבות בקשתו של מעסיק קנדי. האשרה תינתן בהתאם לאורך חוזה העבודה בין שני הצדדים ורק בתחומים מסוימים.
אירופה
באירופה החוקים מעט פחות נוקשים בעניין זה. אדם אשר מחזיק בדרכון אירופאי יוכל לעבוד בכל מדינות האיחוד (למעט אנגליה אליה נגיע מייד, ולמעט צ'כיה, שם עליו להחזיק בויזת סטודנט). אם אין ברשותכם דרכון כזה, תצטרכו להשיג את אישור העובדה דרך המעסיק שלכם במדינת היעד, ודרכו בלבד.
באנגליה החוקים נוקשים יותר. ראשית, אדם בעל ויזת סטודנט (כזה אשר הגיע ללמוד באנגליה באישור הקונסוליה המקומית) יוכל לעבוד תוך כדי, אך למספר שעות מוגבל בכל שבוע. שנית, אם לא השיג תעודת סטודנט, עליו להשיג אחת מאשרות העבודה הבאות:
- ויזת עבודה זמנית
- ויזת עבודה למתגוררים מחוץ לאנגליה (INF13)
- ויזת עבודה רב פעמית (MEWP) - מאפשרת כניסה למדינה לצרכי תעסוקה מספר פעמים, אך לתקופות קצרות בכל פעם.
הויזות הללו יונפקו רק בעקבות בקשתו של המעסיק.
ניו זילנד
בניו זילנד, ניתן להשיג אשרת עבודה בכמה דרכים. ראשית, השלטונות מנפיקים כ-200 אשרות בשנה לעבודה כללית, כלומר כזו שלא תלויה במעסיק כלשהו. ניתן להנפיק אותה גם במהלך השהות בניו זילנד, כל עוד אשרת התיירות עודנה בתוקף. חשוב לדעת שאדם אשר מחזיק באשרה כזו, אשר תקפה לשנה בלבד, יידרש החליף עבודה אחת לשלושה חודשים. אפשרות נוספת היא כמובן להגיש אשרה דרך המעסיק אשר מעוניין לגייס אתכם לעבודה בניו זילנד, אז התהליך דומה בגדול לכל מקרה של השגת אשרות עבודה בחו"ל.
