ציבור המילואימניקים ידע לא מעט שנים קשות. שנים בהן החוק ומוסדות המדינה לקחו אותו, גם אם לא במתכוון, כמובן מאליו. כל התייחסות לשירות המילואים הפעיל הייתה כלולה בחוק שירות הביטחון וכך זה גם נראה: כל דבר שקשור למילואים היה עתיד ליפול בין הכיסאות, או לכל הפחות לא קיבל את ההתייחסות הראויה.
מאז שנת 2008, וליתר דיוק - מאז אפריל אותה שנה - הדברים השתנו. הכנסת העבירה בחקיקה מסודרת את חוק המילואים, שכעת עומד בפני עצמו ומסדיר רבים מהזכויות, החובות והעקרונות של כל מילואימניק ומילואימניק. החקיקה הזו יצאה לפועל כבר בשנת 2005, אך רק שלוש שנים לאחר מכן, וככל הנראה ב'עידודן' של תוצאות מלחמת לבנון השנייה (בדגש על חיילי המילואים), היא הושלמה.
אז מה בעצם מסדיר חוק המילואים החדש?
ראשית, החוק מגדיר כמה ימי מילואים יכול לעשות כל חייל, ולאילו פעילויות ניתן לקרוא לו. נתחיל בעניין האחרון ונספר כי כיום ניתן לזמן חייל למילואים למטרות ניהול כוח אדם וארגונו, פעילות מבצעית או אימון. במצבים מסוימים ניתן לקרוא למילואימניקים גם לצרכי הדרכות, פעילויות חינוכיות, רפואה ועוד.
ומה מבחינת ימי המילואים עצמם? החוק קובע את מספר ימי המילואים על פי תקופה של שלוש שנים, וכך הוא מפרט:
מעבר לזה, ניתן לקרוא לחייל מילואים לתעסוקה מבצעית פעם בשלוש שנים בלבד, כאשר התעסוקה הזו תימשך עד 25 ימים. כמובן שכל המספרים הללו אינם כוללים קריאות בצו 8 ודומיו, שנעשות בחירום.
ראשית חשוב לדעת כי בוועדה אשר התכנסה בשנת 2004 בהוראת שר הביטחון דאז, רא"ל (במיל.) שאול מופז, בכדי לדון בתנאי המילואימניקים ובגיבוש חוק בנושא, הומלץ שלא לחייב את כל החיילים הכשירים שהשתחררו מצה"ל, לבצע שירות מילואים פעיל. מנסחי החוק החליטו שלא לכלול את עניין זה בחוק ולחייב כל חייל אשר נמצא כשיר, לבצע שירות מילואים ככל אדם אחר וכפי שהיה מאז ומתמיד.
ומה לגבי הגיל בו לא ניתן לקרוא עוד למילואימניקים לשירות פעיל? כיום, גיל זה עומד על 40 לחיילים, 45 לקצינים ו-49 לתפקידים מיוחדים שהוגדרו מראש. אגב, בעבר ניתן היה לזמן חייל עד לגיל 54, וחיילת - עד גיל 38.
זהו אולי העניין החשוב ביותר שהוכנס לחוק ועוגן בו בצורה מסודרת, בניגוד לעבר. אם בעבר נושא התשלומים היה לא מסודר, לא ברור ובעיקר לא משקף את רמת השכר בארץ, הרי שהחוק הזה שינה לחלוטין את התמונה. כיום, ישנם שלושה סוגי תגמולים.
אלו התגמולים הראשיים שמקבלים חיילי מילואים - תגמולים אשר למעשה מועברים להם כפיצוי על השכר שהפסידו במהלך ימי המילואים. בעבר, תשלום זה היה נקבע על פי חלוקה ל-30 של שכר המינימום, אך לאחר חקיקת החוק מחושב מספר הימים אחרת, כך ששירות של חמישה ימים, לדוגמא, ייחשב כשבעה ימים לצרכי התשלום. בנוסף, נקבע כי הסכום המינימלי יהיה 68% מהסכום הבסיסי (כלומר: 4,999 ₪ לפי הביטוח הלאומי נכון ל-2008).
זהו למעשה תשלום נוסף שניתן לכל חייל מילואים, מעבר לתשלום שמועבר לו על ידי הביטוח הלאומי, במקרה בו שירת מעל 26 ימים בשנה קלנדרית אחת.
תשלום שניתן על ידי רשות המיסים, גם הוא על פי מספר ימי המילואים ששירת חייל בשנה, אך גובהו נקבע בהתאם למספר החיילים הכולל ששירתו מספר כזה של ימי מילואים באותה שנה. התגמול יכול להגיע, בסכומו הגבוה ביותר, לשיעור השווה ל-2 נקודות זיכוי במס.
על אפשרויות התעסוקה בקיבוץ במסגרת עבודה מועדפת (חקלאות, לול, רפת ובתי אריזה), למי עבודה מועדפת בקיבוץ מתאימה ולמי אין מה לחפש שם - כל זאת ועוד במדריך
לקריאה נוספתהמידע המופיע בדף זה הוא כללי בלבד, ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך. אנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור אותו מדוייק ומעודכן, אך בהחלט יתכנו כי חלק מן המידע לא יהיה עדכני או מדויק. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועיים לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. אין המידע מהווה תחליף לייעוץ מקצועי של איש מקצוע בעל הסמכה מתאימה. אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק מכל סוג שהוא העשוי להגרם בעקבות שימוש במידע כלשהו המופיע באתר.
